יובל טורונגה- עלייה של ההורים שלי [ההורים של סבא] מטורקייה מפי יצחק

מאז ומעולם משפחתי אהבה את ארץ ישראל. אומנם גרו בטורקיה אבל ליבם היה בישראל. הם החליטו לעלות לישראל כי זו הייתה ארץ מולדתם. הם לקחו עמם למסע מזוודות עם בגדים מועטים וקצת כסף. את בייתם השאירו למשפחתם שנשארה בטורקיה היה להם בית פרטי מפואר באיסטנבול. הורי עלו יחד עם ארבעת ילדם [אני עוד לא נולדתי].הם עלו לארץ על עוניה גדולה ששמה מעפילים. הורי היו נרגשים מאוד להגיע לארץ מולדתם!. לקח להם יממה וחצי להגיע בגלל שעגנו מספר פעמים. הם בחרו לעלות דווקא למדינת ישראל כי זו הייתה ארץ מולדתם, כי הם היו ציונים שהגיעו ארצה היה להם מאוד קשה מבחינה כלכלית, הם עבדו בחקלאות ובבניה, משרד השיכון הביא להם דירת עמידר בשכונת עליה שביפו. לפני זה אמי הייתה עקרת בית ואבי היה חקלאי. הם היו מאושרים שהגיעו ארצה והולידו שם 6 ילדים שמותם הם: רוזה, אסתר, מזל, רבקה, יוסף ואני יצחק. כעבור 22 שנים בשנת 1978 התחתנתי עם אשתי שרה. אחיה עבר את מלחמת יום הכיפורים בגיל 19 בטור לוחם בחיל השריון מטרתו הייתה להגן על מדינתנו! משפחתו פחדה שיקרה לו משהו אך הוא לא פחד והלך לשם עם כמה חברים. כעבור שבוע של ימים הוא חזר בריא ושלם! מצד אחד משפחתן שמחה כי שב, אך מצד שני היו שותפים לצערו כי חבריו נספו במלחמה. אני שמח שמשפחתי בחרה לעלות לארץ ישראל!